מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אחוזות החוף בע'מ

פסק דין

לפני תביעת שיבוב על סך 158,853 ₪ בגין נזקי רכב מבוטח התובעת עקב תאונה מיום 26.7.10.

1.הנהג מטעם התובעת (להלן: "נהג הרכב") הצהיר כי נסע בנתיב הימני, אותת על מנת לפנות ימינה לתחנת דלק ולפתע התרחשה התאונה, כאשר אופנוע פגע בדלת הרכב מימין ועף קדימה לכיוון תחנת הדלק.

הנהג הצהיר בחקירתו הנגדית כי קודם לתאונה נסע ישר בנתיב הימני, לא זכר קיומו של נתיב תחבורה ציבורית משמאל, נהג במהירות 80 קמ"ש וקודם לתאונה התפצל הנתיב הימני בו נסע לנתיב ימני נוסף לכיוון תחנת הדלק, אליה פנה. משפנה מהנתיב המיועד לנסיעה ישר לנתיב הימני, לא הבחין באופנוע ומעוצמת המכה הוא מניח כי נהג האופנוע נסע במהירות. נהג הרכב הכחיש כי פנה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני, כגירסת נהג האופנוע.

התובעת צרפה תמונות להדמיית אופן התרחשות התאונה, ת/2.

2.נהג האופנוע הצהיר כי נסע בנתיב הימני והבחין מבעוד מועד ברכב התובעת חולף על פניו כשהוא נוסע בנתיב השמאלי לנתיב התחבורה הציבורית משמאל. הנהג הצהיר כי נסע במהירות שבין 60 ל-80 קמ"ש. משהמשיך נסיעתו בנתיב הימני, לפתע ראה "צל" ואז פגע בו רכב התובעת משמאל והוא הועף לכיוון הכניסה לתחנת הדלק. נהג האופנוע הצהיר כי הפגיעה התרחשה בעודו נוסע בנתיב הימני ולא בנתיב הימני הפונה לתחנת הדלק (ראה סימון על גבי נ/6).

ב"כ התובעת טען כי יש לקבל את גירסת נהג הרכב ואין לקבל את גירסת נהג האופנוע, שכן אם נהג הרכב פנה לנתיב נסיעת האופנוע, לא מסתבר כי האופנוע יעוף קדימה. מוקדי הנזק מתיישבים עם גירסת התובעת. נהג האופנוע רצה לעקוף את רכב התובעת בסמוך לכניסה לתחנת הדלק. נהג האופנוע לא ידע לציין מהיכן הגיע רכב התובעת והניח כי חצה שני נתיבי נסיעה משמאל לימין.

4.ב"כ הנתבעת טען כי התובעת לא עמדה בנטל להוכחת תביעתה, שכן בפני בית המשפט מצויות שתי גירסאות סותרות. גם לשיטת נהג הרכב, הוא ביקש לסטות ימינה עם רכבו ומכאן חלה עליו חובת זהירות לעשות כן בבטחה, אך נהג הרכב הצהיר כי לא הבחין באופנוע לפני התאונה. נהג הרכב לא זכר לתאר את נתיבי הנסיעה במקום, כמו גם קיומו של נתיב לתחבורה ציבורית. מוקד הנזק מלמד על סטיית רכב התובעת ימינה ולא על פגיעה מאחור. נהג האופנוע הצהיר כי נסע כל העת בנתיב הימני וחש לפתע חבטה משמאלו. נהג הרכב טען כי ההודעה, ת/1, נמסרה במשטרה, אך הדבר איננו הגיוני לאור התאריך הנקוב בה (12/01/11) ולאור העובדה שההודעה נ/1 היא שנמסרה במשטרה. גם אם בית המשפט יקבע כי קיימת אחריות לנהג האופנוע, מדובר בשיעור נמוך שאין בו כדי לקבל את התביעה.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי כדלקמן:

א.נהג התובעת, בעדותו בפני, אכן לא ידע לתאר לפרטים את נתיבי הנסיעה משמאל לנתיב נסיעתו, אך אני מוצאת לזקוף זאת לעבור הזמן ממועד התאונה.

בהודעתו במשטרה, נ/1, שנמסרה יומיים לאחר התאונה, טען כי נסע בנתיב הימני, הגיע לכניסה לתחנת הדלק, אותת והתכוון לפנות ימינה, אך האופנוע פגע ברכב מימינו. הנהג אישר בחקירתו הנגדית כי קודם למעברו לנתיב הימני, המאפשר פניה ימינה לתחנת הדלק, היה עליו למעשה לעבור מהנתיב הימני הנוסע ישר לנתיב המתפצל ממנו והפונה ימינה לתחנת הדלק. נהג התובעת אישר כי למעשה לא הבחין באופנוע. גם אם, כשיטתו, ביקש לפנות ימינה ועשה כן תוך מעבר מהנתיב המורה נסיעה ישר לנתיב המתפצל לפניה ימינה, היה עליו לבחון ולוודא היטב כי ניתן לעשות כן בבטחה בטרם סטה ימינה לנתיב הימני ביותר.

ב.בעדותו בפני תיאר נהג האופנוע את הרכב הפרטי מגיע משמאלו כ"צל" וב"כ התובעת ביקש להסיק מכך העדר גירסה פוזיטיבית מטעם הנתבעת אודות אופן התרחשות התאונה. יחד עם זאת יש לזכור כי העדויות נשמעו בפני בחלוף למעלה משלוש שנים ממועד התאונה.

בהודעתו במשטרה, נ/3, טען נהג האופנוע כי נסע בנתיב הימני ולפני הפניה ימינה "חתך" נהג הרכב שמשמאלו את נתיב נסיעתו והעיף אותו מהאופנוע. באותה הודעה מצוי אף שירטוט לפיו הרכב נסע בנתיב השני משמאל לנתיב נסיעת האופנוע וסטה ימינה עד אשר נכנס לנתיב נסיעתו של האופנוע, הנתיב הימני ביותר.

ג.הנה כי כן, שני הנהגים מסרו גירסתם באשר לאופן התרחשות התאונה בסמוך לאחריה, כאשר כל אחד מהם טען כי נסע בנתיב הימני. נהג הרכב טען כי בעת ביצוע פניה ימינה פגע בו האופנוע מימינו ואילו נהג האופנוע טען כי נהג הרכב "חתך" את נתיב נסיעתו משמאל.

ד.גם לאחר שמיעת העדויות בפני ועיון במוצגים שהוגשו, אינני סבורה כי ניתן להעדיף גירסת נהג אחד על פני גירסת הנהג האחר. לטעמי, גם מוקד הנזק ברכב התובעת, כעולה מהתמונות ת/3, יכול להתיישב עם כל אחת מגירסאות הצדדים. גם לאחר שמיעת העדויות ובהינתן העובדה שחלף זמן ממועד התאונה ועד למועד מתן העדות, עמד כל אחד מהנהגים על גירסתו באשר לאופן התרחשות התאונה וציין את מיקומה השונה על גבי התמונות שהוצגו בפני. לא מצאתי כי התובעת הראתה כי גירסת נהגה מסתברת יותר מגירסת נהג האופנוע או להיפך. לא הובאה בפני ראיה נוספת, לבד מגירסת כל נהג, שיהיה בה כדי לתמוך באיזו מהגירסאות שבפני.

במצב כגון דא, כאשר גירסאות הצדדים מאויינות ושעה שהנטל להוכחת התביעה מוטל על התובעת, המסקנה הינה כי יש להורות על דחיית התביעה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות המקרה דנן, אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.